אלפים - רבבות

המספרים אלפים ורבבות מופיעים במקומות שונים בתנ"ך, ומלבד הסברם הפשוט הם מרמזים לכוונות עמוקות יותר. כידוע שישנה הנהגה הנקראת הנהגה טבעית ומאידך ישנה הנהגה הנקראת הנהגה נסית. כל הנהגה טבעית באה לידי בטוי במספר אלף. מדוע? כי בעולם מסמל מספר עשר שלמות בקדושה וגם כלעומת זה. אנחנו מכירים: עשר ספירות, עשרה מאמרות שנברא בהם העולם, עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו, עשר מכות שהביא ה' על המצרים, עשרה נסים שנעשו בבית המקדש וכו'. גם לגבי אמירת קדיש וקדושה צריכים עשרה אנשים הנקראים בשם: מנין. אם מספר עשר מהוה שלמות חד ממדית, הרי מאה מסמל שטח כלומר עשר פעמים עשר ואלו מספר אלף הכוונה לאורך, רוחב וגבה או עומק כלומר ארבע רוחות השמים, קרי: שטח, כפול גובה או עומק דהיינו נפח, כלומר כל שש הקצוות.

לאחר שהבענו במספר אלף את כל מערכת הטבע, הרי עשרת אלפים, צריכים לבטא את מערכת הנס. נדגים בכמה מקומות: כאשר מברך משה את מנשה ואפרים יודע הוא את ברכת יעקב לנכדיו שהניח יד ימין על ראש אפרים וחנן אותו בכוחות רוחניים על טבעיים ואלו את מנשה חנן בכוחות טבעיים, לכן משה מברך את יוסף ואומר: "והם רבבות אפרים, והם אלפי מנשה"(דברים לג יז). דבורה אומרת לברק לצאת למלחמה נגד סיסרא המצויד בתשע מאות רכב ברזל, נשק כבד מאד באותה תקופה. כאשר לרשות ישראל לא היו אפילו מגן ורומח(שופטים ה ,ח) אם כן הנצחון על סיסרא הינו בלתי טבעי לפיכך אמרה דבורה לברק לקחת: "עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון"(שופטים ד ו). נביא דוגמא נוספת: ישראל במצרים נרדפו קשות על ידי פרעה שהתנכל לילדי ישראל והשליכם ליאור. ככל שהחריפה הגזרה עם ישראל התרבה למעלה מדרך הטבע. הרמב׳׳ן אומר ששבט לוי היה המועט ביותר מבחינה מספרית, כי לא השתעבד. מאידך, השבטים האחרים שהשתעבדו התרבו למעלה מדרך הטבע. הנביא יחזקאל(טז ז) אומר: "רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים". שוב מופיע המושג רבבה. דוגמא אחרונה שנביא במסגרת זו היא על דוד המלך. כאשר חלק דוד את צבאו לשלש יחידות כדי לדכא את מרד אבשלום נאמר: "ויאמר המלך אל העם יצוא אצא גם אני עמכם". העם לא רצה להעמיד את חיי דוד בסכנה והציעו לו ללמוד ולהתפלל על הצבא ובלי ספק עזרתו העל טבעית תביא את הנצחון המיוחל. וכה אמרו לדוד: "ויאמר העם לא תצא, כי אם נוס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימותו חצינו לא ישימו אלינו לב כי עתה כמונו עשרה אלפים, ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזור"(שמואל ב יח ב-ג). אומר רש"י על הפסוק: "כי עתה בהיותך בכבודך חשוב אתה כמונו, עשרה אלפים, כעשרת אלפים איש כמונו. כי תהיה מעיר לעזור וכען טב ארי תצלי עלנא מן קרתא למסעד". פרוש הדברים: טוב שאתה תתפלל עלינו מירושלים כי אתה חשוב כעשרת אלפים כמונו. ואמרו חז"ל: "אלמלא דוד(שהתפלל על אנשי המלחמה) לא עשה יואב מלחמה"(סנהדרין מט.). אם כן הנשים(שמואל א יח) אמרו דברים לפי תומן בבחינת 'נבא ולא ידע מה ניבא'. הן אמרו שכל נצחונותיו של שאול מוגבלות לדרך הטבע ואלו נצחונותיו של דוד למעלה מהטבע, דוד ברבבותיו.